גיל ההתבגרות – גיל המרד

מעבר מילדות לבגרות:

גיל ההתבגרות הוא אחד השלבים המאתגרים והחשובים ביותר בחיים.  זהו שלב הכרחי בהתפתחות האישית, בו המשימה העיקרית של המתבגר היא לגבש את עצמו כדמות עצמאית.  כפי שאי אפשר לוותר על גיל הינקות אי אפשר לדלג על השלב הזה גם אם הוא מעצבן. בגיל ההתבגרות מתרחשים שינויים פיזיים ונפשיים. ההתבגרות הפיזית מתחילה  בממוצע בגיל העשרה (12 ואילך) ומסתיימת לקראת גיל 16. ההתבגרות הנפשית לעומת זאת, נמשכת תקופה ארוכה יותר ובמקרים קיצוניים אפילו עד לגיל 30.  

אם כמתבגרים וכהורים למתבגרים נבין שהשלב הזה הוא שלב הכרחי שיש לו התחלה אמצע וסוף, אולי זה יקל על ההתמודדות עם כל העוצמות והויכוחים הבלתי פוסקים. 

שיערות וסערות: 

גיל ההתבגרות הוא בגדר סערה בלב ים. כל מה שהיה מוכר ידוע ומוגן עד עכשיו, חוטף טלטלה חזקה ושינויים שצריך ללמוד להתמודד ולקבל אותם. מילדים חמודים ומתוקים הגוף מתחיל להשתנות, פצעי בגרות ממלאים את הפנים, שיער מתחיל לצמוח במקומות שונים בגוף ויש הרבה ביקורת עצמית על “איך אני נראה”. 

זה הכל עניין של דימוי עצמי, כמו שאתם לא מפסיקים להעביר ביקורת על כל מה שזז, אתם גם את מבקרים את עצמכם. תהיו סלחניים עם הגוף שלכם .

מאיפה ההורים והמורים האלו לעזאזל?:

אמרנו כבר, שהמטרה העיקרית בגיל ההתבגרות היא לעצב את האישיות כאדם בוגר. אם עד לשלב זה, ההורים והמורים היו “מורי הדרך” העיקריים בחיים שלכם, הרי שמשלב זה דעתכם ורצונותיכם מתחילים לקבל משקל כבד יותר. אתם לומדים בהדרגה להפעיל יותר שיקול דעת בבחירת חברים, תחומי עניין, צורות בילוי, לבוש ועוד. לצד העצמאות יש פתאום  יותר חיכוכים ומריבות עם המבוגרים שנמצאים בסביבה שלכם. 

אני רוצה להרגיע ולהגיד שהמריבות והויכוחים עם ההורים הם  טבעיים  ואפילו הכרחיים משום שכדי שילד יהפוך למבוגר עצמאי, עליו ללמוד בעצמו, את מה שמתאים לו. למידה טובה מתרחשת דרך עשיית טעויות ולפעמים גם דרך חוויה של כישלונות. עצה היא כמו נעל, היא מתאימה רק לבעלים שלה. 

צריך לזכור רק, שהמבוגרים שנמצאים בסביבה שלכם, מלאי כוונות ורצון טוב כדי  לחסוך מכם את הטעויות שהם עשו בדרך, ואם תצליחו להבין שמאחורי אמירות ה”עשה” ואל “תעשה” נמצא אדם מודאג, אולי זה יועיל בהפחתת המתחים והאשמות.

ולכם ההורים, תפקידכם המרכזי בגיל הזה הוא “לאמן” את המתבגרים לחיים האמיתיים ע”י מתן דוגמה אישית .  איך? במקום לריב ולהתנצח עימם, במקום להילחם או לצווח- אפשר להיות סקרניים ולשאול את המתבגרים שאלות שיגרמו להם להגיע למודעות , לתובנות ולבחירה מודעת באשר לחייהם ומכאן למנהיגות על חייהם. 

חברים זה הכי חשוב:

חברים זה הדבר החשוב ביותר בגיל הזה. מתבגרים מתלבשים אותו דבר, מדברים אותו דבר ועושים את אותם הדברים. להיות חלק מחבר’ה הוא חלק מתהליך של גיבוש עצמי נפרד. דרך החברים לומדים כמה אני שווה, כמה אני חכם/מוצלח, כמה אני מעניין וכו’. חברים יכולים להיות גורם מדרבן ודוחף קדימה ולהצלחה אך גם משהו  שלילי שמביא להתדרדרות- כמובן תלוי את מי בחרתם כחברים שלכם. זה בדיוק אחד השלבים החשובים בהם אנו לומדים את משמעות הבחירה המודעת, זה השלב בו אנו למדים לבחור אם אנו (המתבגרים) ננהיג את חיינו בדרך שאנו בוחרים!!! או שמא  נונהג ע”י רגשות נחיתות, אמירות ודעות של אחרים או נסיבות חיצוניות אחרות.

תפעילו את שיקול הדעת שלכם, זה החבר הכי טוב שלכם בבחירת האנשים שאתם מסתובבים איתם והמעשים שאתם עושים ביחד.