תפריט סגור

שליטה בכעסים ואסרטיביות

אך צריך לזכור שכעס גם יכול לנהל אותנו ולהוביל אותנו למקומות לא טובים.

תכונות הכעס:

כעסו, הוא אנרגיה שמחפשת מוצא- וזאת במטרה לשחרר ולפנות מקום. הוא אינו מתאדה אם לא מתייחסים אליו.

הכעס מוזן ע"י רגשות אחרים כגון:  אכזבה, השפלה, קנאה, פחד. קל לנו יותר לבטא כעס מאשר רגשות של תסכול ואכזבה.

לכולנו יש רגש שמפעיל ומנהל אותנו. כאשר רגש זה עולה, הסיכוי לנהל את הכעס יורד.

כעס יכול לגרום לנו להיות מובלים-תוקפניים ולפגוע בתוצאות הרצויות שלנו. כעס שמוביל אותנו לתוקפנות גורם לנו לחרטה על התוצאות.

האופן שבו אנו מבטאים את הכעס מושפע בחינוך שקיבלנו בבית, בבית הספר, עם חברים ובכל מערכות היחסים המשמעותיות.

טיפול cbt בשליטה בכעסים:

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נועד לייצר רווח לשיקול דעת והבנת המחיר שאנו משלמים בהתנהגות תוקפנית. בטיפול, לומדים לעצור את שרשרת הפרשנות, הרגשות והתגובה לאירוע המפעיל.

ראשית לומדים כיצד עובדת "מערכת ההפעלה שלנו", מהן רצף המחשבות והפרשנויות שאנו נותנים לאירוע מפעיל וכיצד פרשנויות אלה מעוררות את הכעס ומייצרות את התגובה.

בטיפול, נלמד לזהות את הסימנים גופניים- פיזי: דפיקות לב, חום פנימי, (כאב ראש-אחרי הביטוי של הכעס). זיהוי הסימנים הסימן "גלאי"-שיש מוקש.

נאתר את תהליכי החשיבה – קוגניטיבי: תהליכי פרשנות נוקשים, גורמים לניהול הכעס בצורה לא יעילה. בטיפול לומדים כיצד להגמיש את הנוקשות החשיבתית.

נאתר את המבער רגשי- רגשי: שימוש בטכניקות של הרגעה עצמית.

ונבין את התנהגות השכיחה- התנהגותי: מה אני עושה כאשר אני כועס?:

  • דחיסה= הסתגרות פנימה
  • תוקפנות= מילולית/ פיזי- להיכנס למרחב של האחר.
  • אסרטיביות= דעתן- אני בסדר/ אתה בסדר

הטיפול, מאפשר למטופל ללמוד לצאת ממצב של אוטומט למצב של ניהול ובקרה של הכעס, הפעלת שיקול דעת, תכנון, פעולה ע"פ המטרות האישיות ובחירה של התגובה.

לסיכום, רבים מאתנו כועסים. לא כולנו מתפרצים והופכים לתוקפניים כאשר אנו חשים כעס. ההבדל קשור במי מפעיל את מי. במצבים של איבוד שליטה, הכעס מקבל ישות עצמאית והוא הופך להיות הגורם המפעיל. הוא משתלט על מערכות היחסים והתגובות שלנו ומוביל אותנו לתגובות שפוגעות בנו ובאחרים.

טיפול, מאפשר למידה של לקחת פסק זמן ולעצור את שרשרת התגובות האוטומטיות.

אז אם גם אתם חווים אובדן שליטה כתוצאה מכעס בלתי נשלט, אתם מוזמנים לפנות לטיפול בכדי לשפר את איכות החיים שלכם ואת מערכות היחסים שלכם.

התארגנות- לכמה זמן יצאתי? לכמה זמן פסק זמן? מינימום 20 דקות ומקסימום שעה- דעה אחרת טוענת שמינימום שעה ומקסימום 3 שעות.

מה עושים בפסק הזמן? מה עוזר להוריד את מפלס הכעס? לראות את הדברים בצורה מושכלת ובהירה.

התארגנות- יכולה להיות אקטיבית- "ניקיון" , "ספורט" ויש כאלו שההתארגנות- "שקט" מוזיקה, אמבטיה, שיחה.

"פסק הזמן שלי"- ריצה, הליכה- כמה זמן? חצי שעה עד 40 דקות…

"דיבור עצמי"- לא רק שלילי, אלא להוסיף גם חיובי. לדבר את הכעס- במערכת יחסים- בצורה שתוביל לדיאלוג פונקציונלי- תקין.

דפוס דומיננטי- "תוקפנות"- והדיבור הפנימי- "פעם אחת ולתמיד אגמור עם זה"- שלילי

דיבור עצמי חיובי- " אוקי, מה המטרה שלי?" המטרה.

***ראינו קטע הזוי מהסרט "סיפורים פרועים".

קטיעה ברצף האירועים מאפשר להתארגן וחשוב לדעת גם מה עושים בהתארגנות. וזה עוזר לזהות דיבור עצמי שלילי/חיובי. כל זאת להימנע מביטויי קיצון של כעס- דחיסה/תוקפנות.

לזהות דיבור עצמי שלילי- הכל עבודה דרך עצמנו.

ביטוי אפקטיבי: "10 הדיברות"

1.בימוי השיחה- ישיבה, אוירה טובה

2.עיתוי- זמן מתאים, מתי מתאים לשני הצדדים

3.הקשבה

4.משוב- במקום להגיד "את/ה ככה וככה…" להגיד- "כעסתי עליך על זה ועל זה…" ולחשוב – לאיזו תגובה אנחנו מצפים?

5.מיקוד

6.בהירות

7. ישירות

8. הקשר- כל 4 –מיקוד בהירות ישירות והקשר- בלי להוציא דברים "מההקשר"

9.שפת האני.

10,אמפטיה

*האשמה- חולשה

**לדובב את הכעס לשיא- להשיג את המטרה- לדבר את הכעס.

יש 3 סוגים: ההורה (מטיף המוסר) הבוגר (ראיה רחבה, אסרטיבית) והילד (דחפים).

יש כל מיני סוגי אנשים בהקשר של כעס- "המטשטש"- הסחה. "המאשים"- דפוס חלש, "הפייסן"- הכל טוב- הימנעות לאורך זמן זה בעייתי- אין גבולות, אין סיח, אין דיבור על הדברים, פחד מקונפליקטים.

"השכלתן"- "את יודעת למה היא כועסת…זה ההורמונים וככה", "לסרס את הכעס ולתת סיבות רציונליות.

*שפת האני- חשוב! וחשוב להשתמש בה אך במינון לא גורף, לא להגזים. "אני כועס ואני…"

אמפתיה- מסייעת לנו מאוד לכעוס פחות. בד"כ אנו לא מסוגלים להיות אמפתיים כשאנחנו כועסים…"למה אני צריכה להיות אמפטית? הוא מעצבן אותי…"

הכרה במצב- אסרטיביות, אמפטיות, ביטוי אפקטיבי של הכעס.

Call Now Button