תפריט סגור

טיפול בחרדות

חרדהמי מאיתנו לא פוחד ממשהו בחייו? כמעט כולנו. אך עבור חלק מהאוכלוסייה הפחד ה"מוכר" הוא הרבה יותר עוצמתי. בעוד שפחד הוא תגובה לאירוע או דבר ספציפי ו"הגיוני", הרי שחרדה היא בעוצמה גבוהה מאוד והיא מתעוררת מפני אירועים "כלליים" יותר ואולי אפילו לא רציונאליים.

איך נדע האם אנו חוששים או חרדים? התשובה קשורה בעוצמה ובמידה בה הגורם המאיים מפריע לתפקוד היומיומי.

חרדה מוגדרת כ : "מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה שהוא חש חסר אונים מולם."

התקף חרדה מתעורר כאשר מתרחש אירוע (פנימי או חיצוני) המייצר רמה גבוהה של דאגה המובילה לסימפטומים גופניים, מחשבות נוראיות והימנעות.

חרדה, מעוררת מצוקה גדולה  ופוגעת מאוד בשגרת החיים.

לדוגמא, גבר בן 34 אשר פנה אליי לטיפול, סובל מחרדה חברתית חש קושי רב במקום העבודה, במפגשים חברתיים ומשפחתיים ולמעשה נוצר מעגל של הימנעות ממפגשים חברתיים הגורם לבידוד חברתי. רמת החרדה הגבוהה פוגעת ביכולת שלו להכיר נשים ולהימנע ממפגשים עם בני משפחה או חברים. במקום העבודה, הוא מתבודד רוב הזמן ונתפס כ"מוזר" ואנטי חברתי. הוא לא מגיע למפגשים חברתיים ממקום העבודה ולמעשה נמצא במצב "הישרדותי".

החרדה מתעוררת על ידי אירועים חיצוניים: מפגשים חברתיים, יציאה החוצה, כלבים, נהיגה, פרזנטציה במקום עבודה, מעליות, והרשימה עוד ארוכה. המשותף לאירועים אלו הוא ניסיון העבר, בו הייתה חרדה.

או ע"י אירועים פנימיים : סימפטומים גופניים אשר קדמו למצבים מעוררי חרדה בעבר.

  • עלייה בקצב הלב.
  • עלייה בקצב הנשימה.
  • סחרחורת.
  • קור או חום גופני.
  • הזעה.
  • התכווצויות בבטן או בחילות.
מטופלת כבת 50, סבלה מחרדה כללית. היום יום שלה התאפיין ברמות גבוהות של חרדה אשר הביאו להימנעות מיציאה מביתה, ביצוע פעולות כמו נסיעה באוטובוס או יציאה לקניון, מפגש עם חברות בבית קפה, יציאה לאירועים וכו'. חרדה כללית מובילה להימנעות ובידוד אשר לצידם קיים דיכאון.
חרדה מרגע שהחלה להתעורר צוברת תאוצה עד לכדי כניסה להתקף חרדה.

מיותר לציין כי חרדה גורמת לפגיעה ממשית בחיים. היא יוצרת הימנעות מפני מצבים, הסתגרות ואפילו דיכאון.

בשתי הדוגמאות שהבאתי הטיפול בחרדה התמקד בשינוי אופן הפירוש והתגובה לסימפטומים הראשוניים. בתהליך הדרגתי וממוקד למדו המטופלים לזהות את הגורמים החיצוניים והפנימיים שהחלו את רצף החרדה, רכשו טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות לצורך התמודדות יעילה יותר עם ההתקף .

בתום מספר חודשים של טיפול, הגבר שסבל מחרדה חברתית, החל ליצור קשרים במקום העבודה, לצאת לאירועים ואף לפגוש נשים לצורך היכרות.
האישה בת ה-50, דיווחה בתום מספר חודשים על שיפור ניכר באיכות החיים שלה. תוך שימוש בטכניקות של הרפייה ושינוי פרשנויות, היא חזרה להיפגש עם חברותיה ובני משפחתה והיא חשה כי יש בידה כלים יעילים להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), נמצא כיעיל מאוד בטיפול בחרדה משום שהמטופלים מקבלים כלים להפחית את רמות החרדה ולהבין שההימנעות אינה פותרת אותה.

בטיפול לומדים:

  • כיצד ניתן לשנות את המשמעות הניתנת לסימפטומים.
  • כיצד לשלוט בנשימה, כדרך יעילה מאוד להרגעה.
  • כיצד ליצור משמעות מחודשת לצורת החשיבה המעוותת את החשיבה במהלך היווצרותו של התקף.
  • הפחתת הרגישות בצורה בטוחה והדרגתית.

רבים מאיתנו סובלים מחרדות שונות. אין סיבה ממשית שתמשיכו לסבול ולפגוע באיכות חייכם. את הטכניקות הנלמדות בטיפול, יכולים כולם ללמוד, גם ילדים קטנים.

אני מזמינה אתכם לעשות את הצעד הראשון ולפנות לטיפול.

אין טעם להמשיך ולמשוך את הסבל, ניתן לטפל בו.